הבויקוטבלס מסתובבים ברובע האמנות של עיר הבירה ללא רוח גבית של מוסד, ארגון או מדינה. עם תשוקה חדשה לפעול הם מתנחלים בגלריה החיה – ומתחילים בה פסטיבל. טעונים ולהוטים לחקור שוב שאלות של נצח, זעם וגאולה. ברוח נועה אשכול – הכוהנת הגדולה, בת ראש הממשלה – מתחילים את האירוע במופע של סוויטה ראשונה. לאחר שידום המטרונום, יותירו לטקסט של העת הזו להופיע. מן המחשכים יחלו האמנים בקריאות משבר של אחרי-המודרנה. נצח הצורה ינצח יבבת אנוש, בין תנועה וטקסט – הבויקוטבלס יכולים סוף סוף להרים כוסית: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ״. יחיו בגלריה ויזכרו במקום – בטרה סנקטה. ויתנו למחולם להיעזר בדתות הגדולות.
עשרה ריקודים מתוך הסוויטה ״נושא ווריאציות״.
סוויטה זו בנויה משני נושאים מרכזיים. ניתן לומר כי האחד הוא יותר ״פיזי״ והשני יותר ״מרחבי״ בתפיסתו. הנושא הפיזי בא לידי ביטוי בעיקר במערכות היחסים המשתנות בין הראש, הגו והאגן. הנושא המרחבי, הוא הסדרה: 0 , 3 , 6 , 1 , 4 , 7 , 2 , 5 (1=45), והוא מניב מרווחים של 135 מעלות.
סדרה זו מבטאת את המרחב באשר היא קובעת את הכיוונים אליהם נע המבצע, את מידת סיבובו ביחס לקהל, ובכך קובעת גם את תנועות הרגליים. התבניות הריתמיות של התנועות נגזרות אף הן מסדרה זו.
הקבוצה לריקוד קאמרי מיסודה של נועה אשכול: רחלי נול כהנא, מור בשן, נגה גורל, דרור שובל, יעל וכמן
ניהול אמנותי: רחלי נול כהנא
ניהול חזרות: רחלי נול כהנא, נעמי פרלוב
עיצוב תלבושות: קרן לוי, אליס דהן
הקבוצה לריקוד קאמרי הוקמה בשנת 1954 על ידי נועה אשכול כדי לבצע את יצירותיה, אשר פותחו באמצעות כתב התנועה אשכול-וכמן (EWMN). אשכול רקדה עם הקבוצה עד שלהי שנות ה-50, אז החלה להתמקד יותר ויותר בפיתוח כתב התנועה, בחיבור ובהוראת ריקודיה. לאחר מותה בשנת 2007, שונה שם הקבוצה ל'הקבוצה לריקוד קאמרי מיסודה של נועה אשכול', והיא כללה הן את הרקדניות הוותיקות רחלי נול כהנא ורותי סלע, והן רקדניות שהצטרפו לקבוצה מאז: מור בשן, נגה גורל, דרור שובל ויעל וכמן.
דימוי: נטשה שחנס
Boycottables: מניפסטינג
טקסטים של אמנים בויקוטבילים שנכתבו לאחרונה.
כותבים ומופיעים: מיכל הלפמן, כרמל בן אשר, אורי דובדבני ויעל וכמן
סטיילינג: רויו בהר וקובי סויסה
עריכה והעמדה: עדו פדר
מוזיקה: מיתר וגמן
מיכל הלפמן היא אמנית רב־תחומית, פעילה בשדה האמנות המקומי והבינלאומי קרוב לשלושה עשורים. בעבודותיה היא חוקרת מציאות אקטואלית והיסטורית בעת משבר, מתוך עניין בקבוצות ויחידים שפעלו בתנאים אלו באופן מעורר השראה באמצעות הדמיון הפואטי ובאמצעות הרוח. עבודותיה של הלפמן תלויות מחקר ומפגישות בין עובדות לבין דמיון. ברבות מעבודותיה היא משתפת פעולה עם יוצרים נוספים, בעיקר מתחום המחול והמוזיקה. הלפמן הציגה תערוכות יחיד במוזיאונים בארץ, ביניהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ומוזיאון בת ים. בחו"ל הציגה בין השאר ב־Martin Gropius, KunstWerke (KW), Neue Berliner Kunstverein ו־Kunstmuseum Krefeld. היא השתתפה בביאנלה בוונציה ובביאנלה בסאו פאולו, וכן בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. לאורך השנים זכתה בפרסים שונים, בהם פרס קיפר ופרסים מטעם משרד התרבות. עבודותיה נמצאות באוספים בארץ ובעולם, ביניהם אוספי מוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל. הלפמן היא מרצה בכירה במחלקה לאמנות בבצלאל מאז שנת 2003.
אורי דובדבני חי ועובד בתל אביב. אמן רב־תחומי ופרפורמר, בוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (BFA, המחלקה לאמנות), וכן לימודי פרפורמנס ומחול במסגרות עצמאיות שונות בארץ ובחו"ל. עבודותיו משלבות מגוון מדיומים פלסטיים ופרפורמטיביים, והוצגו במסגרת תערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות, פסטיבלים ופרויקטים בין־תחומיים שונים.
כרמל בן אשר היא אמנית פרפורמנס ורקדנית. מבין יצירותיה: ״פותחת: פרקי קינה״ – פסטיבל א־ז׳אנר 2024; ״מזמור לאליםות״ – כנס הפרפורמנס בבית הספר לתיאטרון חזותי 2023; ״בולעת״ – תיאטרון הבית 2022. כפרפורמרית שיתפה פעולה עם הכוריאוגרפיות תמר בורר, יסמין גודר, מיכל גרובר־פרידלנדר, הלל קוגן, רוני חדש, נועה צוק ואהד פישוף, אנדראה מרטיני, דנה רוטנברג, אסנת קלנר ואחרות. סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה החדשה – תוכנית מחקר לאמנות חיה בבית הספר לתיאטרון חזותי; זוכת מלגת DanceWEB מטעם משרד התרבות; ובוגרת הסדנה להכשרת רקדניות בקיבוץ געתון.
יעל וכמן היא רקדנית ופרפורמרית עצמאית, חיה ופועלת בתל אביב. בוגרת המסלול להכשרת רקדנים תל אביב–יפו (2017–2019), וכיום משלימה תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כרקדנית שיתפה פעולה עם כוריאוגרפים שונים, בהם יסמין גודר, גיא גוטמן, לילך פנינה ליבנה ואחרים. כיום היא רוקדת עם הקבוצה לריקוד קאמרי, הממשיכה את מורשתה של נועה אשכול, ועובדת בארכיון נועה אשכול על פרויקטים שונים.
דימוי: טל גלאון
Body Positions of Prayingענבל הקר
העבודה מורכבת ממנחי גוף מתפילות של שלוש הדתות המרכזיות בארץ: נצרות, יהדות ואסלאם. דרך אימוץ התפילות על הגוף, הופכים הפרפורמרים חסרי האלוהים להיבריד דתי מקומי.
התפילה שהגיעה כתחליף להקרבת הקורבנות, מהדהדת כאן את מקומו ויעודו של הגוף במרחב המקומי. דרך הניתוק בין האדם לגוף, הופכת הקבוצה לגוף המתרגל יחד תפילה ללא כוונה.
יוצרת: ענבל הקר
מופיעים: נעה יצחקי, עינת שגב, שלום גיל, חן חפץ, נועה חלפי, דרור שובל, רעי כגן, שירה מרק וטליה לוי.
עיצוב תלבושות: מאי אילון
בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
ענבל הקר היא יוצרת רב־תחומית הפועלת דרך הגוף ומשלבת חשיבה כוריאוגרפית ותיאטרלית. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי וכיום סטודנטית לתרבות במכללה האקדמית ספיר. עבודותיה הוצגו בפסטיבלים ובמסגרות שונות, ביניהן פסטיבל זז, מוזיאון תל אביב, כנס הפרפורמנס בבית הספר לתיאטרון חזותי, פסטיבל מנופים ופסטיבל א־ז'אנר. בעבודתה הגוף משמש כמבצע של מערכות פעולה המבוססות על אימוץ, חזרה והעתקה, דרכן נבחן האופן בו פעולה גופנית מייצרת משמעות.
