מארי היא עבודת סולו הנפרשת מתוך התמשכות תנועתית שמטעינה את הגוף במתח עדין, בין המדוד לבין השמוט. הנוכחות הבימתית פועלת במרחב מוגדר, בו פעולות פשוטות מקבלות משקל וחומר. העבודה מתבוננת בייצוגו של גוף א־טיפיקלי ומאפשרת מפגש ישיר עמו.
כוריאוגרפיה: חי כהן
פרפורמרית ויוצרת שותפה: חן כהן
דרמטורגיה: יעל ונציה
מפיקה ואסיסטנטית אמנותית: מיכל גולדפילד-שדות
עיצוב תאורה: עודד קוממי
היצירה נוצרה במסגרת עמותת C5 מחול נכות.
בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב.
עלתה בבכורה בפסטיבל "מיפו עד אגריפס" 2026, בתמיכת קבוצת מחול ק.ט.מ.ו.ן.
תודה ללהקת יסמין גודר (במסגרת תכנית אמן אורח), ת"א תרבות דה וינצ'י ות"א תרבות קרית המלאכה על העמדת חללי חזרות ליצירה.
המופע כולל עירום מלא
חי כהן הוא יוצר עצמאי, כוריאוגרף, מורה למחול, רקדן. נכה, משתמש בכיסא גלגלים. מייסד ומנהל עם מיכל גולדפילד את עמותת C5 מחול נכות. מייסד ומנהל שותף של ורטיגו כח האיזון - מרכז מחול משולב, בין השנים 2024-2000.
בוגר ביה“ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. מתמחה בהוראת קונטקט אימפרוביזציה בסדנאות ופרויקטים שונים המפגישים רקדנים נכים ולא נכים, בארץ ובחו“ל. כיוצר נכה בשדה המחול הישראלי, הוא פועל מתוך תפיסה כי ההנכחה של גוף לא טיפיקלי לצד מודלים מסורתיים של גוף מחולי, טומנת בחובה אפשרות להרחבת הדיון על תנועה, יצירה וייצוג במחול העכשווי.
בין עבודותיו: "מערה" (2025), "פרקים" (2025), "ההיסטוריה של מגבלות התנועה" (2024), "גאוגרפיה" (2024) ועוד.
דימוי: מיכל גולדפילד-שדות
מנותק?צוקי רינגרט
היצירה מתקיימת בתוך המתח שבין החיבור והניתוק שלי לישראליות, מנקודת מבטי כאמן שנולד וגדל בישראל ובשנים האחרונות חי בברלין.
הלאום, השפה, המנהגים, האמונות – כולם נטמעו בגוף, ואז הגוף עבר למקום אחר. כעת, אני מגלה אותם כחומר פיזי שבוער בי.
אז אני חושב להתקרב, או לכל הפחות לשאול על אודות המרחק הזה.
אני נפגש עם פרקטיקות פיזיות לאומיות קנוניות כמו ריקודי עם וקרב מגע. לבד. בלי שותפים למעגל, ובלי גוף של אויב נוכח.
מנותק? מייצרת מרחב שמאפשר התבוננות על מה שקורה להן בתוכי, ליחסים שנוצרים בין הגוף לישראליות מתוך המרחק בו בחרתי.
יש מקום למנותק לדבר מבחוץ ומבפנים? ואם לא לדבר, אז אולי לחולל?
יוצר ומבצע: צוקי רינגרט
מוזיקאית: נגה שגב
דרמטורגיה: כרמל בן אשר
ליווי אמנותי: עדו פדר
עיצוב תאורה: עודד קוממי
העבודה נוצרה בתמיכת רזידנסי טיץ בבת שבע, סטודיו ליידיבאג, ובית האמנויות למוזיקה ומחול בעמק יזרעאל.
תודות מיוחדות: משפחת רינגרט, ליהי פאול, נריה שוחט, אורי שפיר, ארי פולמן, ואלון ברכה.
צוקי רינגרט הוא אמן רב־תחומי אשר יוצא ליצירה מתוך מחול, פרפורמנס וגוף. נולד בשנת 1991 בגבעת אלה וכיום חי ופועל בברלין. מלגאי של קרן המלגות הגרמנית לסטודנטים (Studienstiftung des deutschen Volkes).
שותף־מייסד וחבר בקולקטיב Studio Ladybug. למד מחול בסדנה בגעתון (2013–2015), בסדנה של להקת ורטיגו (2015–2016), ובהמשך השלים תואר ראשון בתוכנית Dance, Context, Choreography ב־HZT UDK בברלין (2019–2022).
מאז 2015 שיתף פעולה כפרפורמר עם אמניות וכוריאוגרפים, בהם נארגס קלהור, מוריץ מייצה, אן־לי אנדרה, סמדר גושן, איריס ארז, אורי שפיר, הילה בן ארי, ענת שמגר, שלומית פונדמינסקי, ענת דרימר ויוצרות נוספות. בשנת 2020 החל לעבוד גם כדרמטורג, ושיתף פעולה עם הכוריאוגרפיות יוהאנה רונאנן, אור אשכנזי ורותם וייסמן. עבודתו הראשונה, present | tense, עלתה בבכורה בפסטיבל המחול "מיפו עד אגריפס" בירושלים (2018). עבודתו Evening, שנוצרה בשיתוף כרמל בן אשר, עלתה בבכורה בפסטיבל "אינטימדאנס" בתל אביב (2019).
מאז שעבר לברלין בשנת 2019, ממשיך צוקי לפתח את הפרקטיקה האמנותית שלו כיוצר, דרמטורג ומבצע – הן בעבודותיו העצמאיות והן בשיתופי פעולה עם קולגות.