הריקוד של הבלט וכל ריקוד הוא גילום המוות.
כמו כן העודפות היא המוות.
אז מה זה לרקוד עודפות?
הסולו הוא פיתוח מתוך 'כל הרוחות' שהופיע בפסטיבל ישראל 2026.
יוצר ומבצע: אריאל כהן
דרמטורגיה: קימ טייטלבאום
תודות: סטודיו לבלט לי ארבל, שני תמרי ומשה אבשלום שכטר
אריאל כהן הוא כוריאוגרף, פרפורמר, רקדן, אמן חזותי ומעצב תלבושות ישראלי, הפועל במרחב הבין־תחומי שבין מחול, פרפורמנס, אמנות חזותית ועיצוב לבמה. מאז 2009 הוא יוצר עבודות עצמאיות לצד שיתופי פעולה עם אמנים ולהקות מחול בישראל ובעולם. לאחר שרקד בלהקות באירופה, הצטרף לאנסמבל בת־שבע ובהמשך ללהקת מחול בת־שבע, שם שיתף פעולה במשך שנים עם אוהד נהרין כרקדן, מעצב תלבושות, עוזר אמנותי ושותף לתהליכי יצירה. במסגרת זו עיצב תלבושות ליצירות מרכזיות ובהן Sadeh21, The Hole, Last Work, Venezuela, 2019 ו-MOMO. במקביל פיתח גוף יצירה עצמאי שהוצג בפלטפורמות מובילות למחול עכשווי, ובהן Curtain Up, אינטימדאנס ופסטיבל צוללן. יצירתו מאופיינת בחקירת הגוף כאתר של טרנספורמציה, חומריות ודימוי, תוך שילוב בין כוריאוגרפיה, מחול עכשווי, בלט, פרפורמנס, אמנות חזותית ועיצוב. לצד פעילותו האמנותית הוא מלמד את שפת התנועה Gaga ומדריך בשיטת ג'יירוטוניק וג'יירוקינזיס וממשיך לפעול כיוצר רב־תחומי, שעבודותיו בוחנות את הפוטנציאל החזותי, התנועתי והפוליטי של הגוף.
דימוי: AI
מפה לפה אייר ואדם אלעזרא
בשש השנים האחרונות אנחנו, אייר ואדם אלעזרא, יוצרים יחד. אייר היא רקדנית וכוריאוגרפית, ואדם אמן. במהלך העבודה המשותפת הקשר המשפחתי שלנו הפך לחומר גלם ליצירה, משהו שאפשר לפרק, להרכיב וללבוש בכל פעם צורה אחרת.
העבודה "מפה לפה" נולדה מתוך אלבום משפחתי המתעד את חיי סבא וסבתא רבא שלנו בשנות ה־20 של המאה הקודמת עולם של זוהר, חופש, תשוקה, חגיגה וקרבה. מתוך הדימויים הללו התחלנו לדמיין תנועות, מחוות וסיפורים שממשיכים לעבור מדור לדור.
בילדותנו סבנו היה יוצר עבורנו מופעי תיאטרון בובות. היינו ממציאים יחד שירים על חוויות יומיומיות, והוא היה הופך אותם להצגות קטנות שבנה והפעיל בעצמו. כבר שם התקיימה חלוקת תפקידים ברורה אך נזילה.
מי שמספר, מי שמפעיל, מי שצופה ומי שנכנס אל תוך הסיפור.
גם היום, דרך מחול, פיסול, תלבושות ואובייקטים, אנחנו ממשיכים לבחון כיצד זיכרונות משפחתיים עוברים בין דורות ומשנים צורה.
רקדנים: אדיעומר גונזלס קסטיו, ירדן ברקת, דנאי פורת, סופיה פיקלובה, נייתן צ'יפס, אמיל ברוקמן
מוזיקה: גדעון שוקן
היצירה נוצרה במסגרת Batsheva Dancers Create של להקת המחול בת־שבע.
אייר אלעזרא היא רקדנית וכוריאוגרפית החיה ופועלת בתל אביב. כיום היא רוקדת בלהקת בת־שבע ויוצרת עבודות מחול עצמאיות.
ככוריאוגרפית יצרה יחד עם אסף סלהוב את ״מצעד הפעות השבורים״ במסגרת ״הרמת מסך״ (2015), וכן את ״בנות הפלא״ יחד עם אחיה, האמן אדם אלעזרא (תיאטרון הבית, במסגרת תוכנית החממה).
אלעזרא יצרה את ״Play Loud״ במסגרת הסדנה Tanzfabrik בברלין, ואת ״Forgiveness״ בשיתוף פעולה עם Ayumi Paul. היא עבדה כיוצרת וכרקדנית בלהקת בת־שבע (2006–2015), והשתתפה ביצירותיהם של כוריאוגרפים רבים, בהם שרון אייל, יסמין גודר, רועי אסף ו־Sascha Waltz. בין היתר ביצעה את ״Bill״ ואת ״The Toxic Exotic Disappearance Act״, את ״Adam״, ואת ״Figure Humaine״ באלבה־פילרמוני בהמבורג. בנוסף שיתפה פעולה עם האמנית מיכל הלפמן בפרויקטים שונים במוזיאון תל אביב, והשתתפה בשנת 2019 בפרויקט הפלייבק של אוהד נהרין.
אדם אלעזרא הוא אמן רב־תחומי החי ופועל בין תל אביב ללייפציג, גרמניה. עבודתו כוללת פיסול, ציור, ועיצוב במה ותלבושות.
אלעזרא למד לתואר ראשון בבית הספר לאמנות רב־תחומית במכללת שנקר, ולתואר שני באקדמיה לאמנויות בלייפציג, גרמניה. בנוסף השתתף בתוכנית חילופי סטודנטים באוניברסיטת האמנויות UDK בברלין.
אלעזרא הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו״ל, ביניהן: ״BUSYBODY״ בגלריה פרטר (אוצרת: עמית רובין), ״ללא כותרת״ במרכז אדמונד דה רוטשילד (אוצרת: הדס מאור), ו״מרדף חלק״ בגלריה הקומה השלישית משמאל (אוצרת: מיטל אבירם). בנוסף הציג את תערוכת היחיד Write it behind your ear ב־Fortuna Kino בלייפציג.
