הבויקוטגירלס בועטות את הפרגוד ויוצאות מעזרת הנשים. בגלריה החיה לא מספיקה השאלה: אמנות או חיים, או אמנות כחיים? יש נצח ויש מקום, גם צורות וגם צרות. לכן הן מפנות את הפסלים ומציבות פרדוקסים. לוקחות מוטות מוטות ויוצאות לבנות את יונת השלום בריקודן. ״הס, בנים!, זוהי תפילת שחרית!״ יום, יום, בוקר, בוקר, הן מתרגלות. בצהריים, פונות למלאכת כתיבת שירי פופ על אודות העצב. שוב ושוב, חוזרות ומתענגות על עמידוּת ה-bpm. ״יש לי טרופית!״, צעקה אמנית ופצחה בריקוד הסמבה. בויקוטבילית אחרת, הבינה את הצרה, והצטרפה למחולות. והקהל, בליבו מזמזם בעצב: ״אין לי ארץ״.
היצירה לוקחת השראה מרישום של ציפור פצועה של האמן יחיאל שמי, סבא שלי.
דרך נשימה, תנועה ופעולה שלוש רקדניות מנסות לעורר את הדימוי לחיים - לאפשר לציפור לעוף. במהלך המופע הן מרכיבות מבנים ממוטות עץ - קווי הרישום הדו מימדי צוברים מסה והופכים למפרקים, מתחברים לגוף הנע של הרקדניות שהולך וצובר תנופה, שואף להמריא. בניסיון עיקש לפרוץ את גבולות המרחב הפיזי, הרקדניות נושאות את המוטות בין קרקע ושמיים - הפיזי מתמזג במופשט, החומר נישא על גבי רוח, והדמיון פורש מרחב נשימה.
כוריאוגרפיה: כרם שמי
רקדניות יוצרות: מעין חורש, אלה פולק, כרם שמי
אובייקט: שחר קדם
מוזיקה: תמיר פרידריך
עין חיצונית: מעין חורש
תלבושות: יסמין שטינמץ
הפקה: נטלי אפריאט
ייעוץ עבודה עם אובייקט: רוני שגיא
היצירה נוצרה בשיתוף הרקדניות עמית זרצקי ויובל פינקלשטיין
היצירה נתמכת על ידי מועצת הפיס לתרבות ואמנות ועל ידי רזידנסי בית המחול מנשה בליוויה האמנותי של ענת צדרבאום. כמו כן תהליך היצירה נתמך על ידי פסטיבל כלים בניהול אמנותי של איילה פרנקל.
כרם שמי רקדנית, יוצרת ואמנית לחימה. בעלת תואר במחול וכוריאוגרפיה, למדה והתאמנה באומנויות לחימה סיניות בסין ובברלין במשך חמש שנים. בוגרת תוכנית המלגה עמיתי עלמא לתרבות עברית. מפתחת ׳קונגפו דאנס׳ - שפה תנועתית ייחודית המשלבת אומנויות לחימה מסורתיות בתוך מרחב של ריקוד. פועלת כיוצרת ומורה בתוכניות מחול מובילות בארץ ובחו״ל.
דימוי: נטשה שחנס
אין לי איך לעשות את זה נכוןשקד מוכיח
השפה שבורה,
ועדיין צריך ללכוד משהו.
אני כותבת תנועה,
הרקדנים מגשימים אותה.
אנחנו שורדים,
סופרים עד שמונה.
הגוף בצורות,
כמו פעם.
מה שלא עובר
הופך לשיר.
צוללים למלאכת הביצוע,
במופע פופ מרוסק
לזכר ההווה.
כוריאוגרפיה: שקד מוכיח
רקדנים יוצרים: מיכאל ילון, מיכל מסקין, גיא-תמר לוי
מוזיקה: שקד מוכיח ודניאל ספיר
ליווי אמנותי: עדו פדר
תודה לאורי שפיר, לאופיר ינאי, לנועה קלר
היצירה פותחה במסגרת תוכניות הרזידנסי: ״טייץ בבת שבע״ ותוכנית הרזידנסי של להקת יסמין גודר
שקד מוכיח היא כוריאוגרפית, מוזיקאית, רקדנית, ומנהלת אמנותית, המתגוררת בתל אביב. בוגרת תוכנית לימודים בת שנתיים להכשרת כוריאוגרפים במרכז כלים לכוריאוגרפיה, ותואר ראשון למחול בסמינר הקיבוצים. מבין יצירותיה הבולטות - ׳קולו של העולם שרק אני שומעת׳ (פסטיבל ישראל, 2025), ׳פנטום; החיים כגעגוע׳ (פסטיבל כלים, 2024), ׳צלילות׳ (הרמת מסך, 2022), ׳בלילה אני כולם׳ (הרמת מסך, 2021), ׳מקור חיים 53׳ (אינטימדאנס 202), ׳כתפיים׳ (פסטיבל עכו, 2018), ועוד. אלבום הבכורה שלה ׳סגול׳ יצא לאור ב-2023. בשנת 2024 הקימה את ׳המדורה׳, תכנית להעמקה פיזית ורוחנית במחול ובפרפורמנס לאנשים מרקעים מגוונים. בשנים 2022-2019 עבדה כמנהלת אמנותית בסדנא לאמנות רמת אליהו.
דימוי: שירה מרק
יש לי/אין לו סוףגל לוינסון
בעקבות האלבום ארץ טרופית יפה אנחנו לובשות מעילי גשם ויוצאות החוצה לרחובות דרום תל אביב. החום נהיה בלתי נסבל. ממש. והתחלנו להזיע. עוד ועוד ועוד. ובעודנו מנגבות שכבות של זיעה, ניכר גם הכאב שחוזר על עצמו, וגם החשק לרקוד ולעשות אהבה.
(כמו בריו?)
זהו אלבום עם מוזיקה ברזילאית מ-1977 שהפך לחלק מהפולקלור המקומי. החוויה של ״גדלתי על זה״ מול ״מה זה קשור אליי?״ – יוצרת תחושה של זרות וריחוק כמו שאנחנו לעתים מרגישות כלפי המקום הזה.
(ישראל?)
מתוך התחושה הזו אנחנו יוצאות למדוד תנועות ותמונות שונות במטרה לבדוק מה נותר, מה נשבר ומה שלנו.
מה יש לנו עוד בגוף, במקום ובזמן הזה.
כוריאוגרפיה: גל לוינסון
מופיעות: מאיה רחל שיף וגל לוינסון
מוזיקאית: זיו בראשי
מתארחים על הבמה: דרור שובל ורעי כגן
ליווי אמנותי: עדו פדר, טל יחס
תודה למרכז לאמנות עכשווית, סיגל דהן וגלעד לוין
העבודה פותחה בתמיכה של מפעל הפיס לאמנויות
גל לוינסון גל לוינסון כוריאוגרפית ורקדנית המתגוררת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון במחול והוראה מסמינר הקיבוצים ותואר שני באמנויות המופע ותרבות ויזואלית מהתכנית של מוזיאון ריינה סופיה במדריד. כמו כן למדה ריקוד בסדנא להכשרת רקדנים של להקת ורטיגו ובתכנית La Collectiz! בניהול לילך ליבנה ועדו פדר.
יצירותיה הוצגו בפסטיבלים ותכניות רזידנסי כמו: פסטיבל צוללן, הגלריה החיה של הבי״ לתיאטרון חזותי, המשכן לאמנות הרצליה, יריד צבע טרי, מרכז אדמנוד דה רוטשילד, La Térmica בשיתוף BianalSur מלגה, Espacio DT, Teatro Conde Duque מדריד ורזידנסי טייץ: מחול מחשבה בשיתוף להקת בת שבע, תיאטרון קליפה, תיאטרון החנות, פסטיבל הבובות ירושלים.
